קוראים לי עידן לויד ואני בן 45 וגר בקיבוץ שדה בוקר, יש לי תסמונת טורט.

נולדתי וגדלתי במסגרת רגילה לגמרי וקיבלתי תמיכה מלאה מהמשפחה והסביבה, למדתי כל החיים בבתי ספר רגילים.

​

תמיד היה לי בעיה עם מוטוריקה עדינה ורעד בידיים כבר מגיל צעיר אבל את הטורט גילו לי רק בגיל 15, עד אז לא היה לנו מושג. גם האבחנה לא הייתה קלה, אני זוכר שעברנו המון רופאים ובתי חולים עד שהגענו לאיכילוב ליחידה להפרעות תנועה ששם אמרו לנו שזה תסמונת טורט.

בהתחלה זה היה שוק וקשה להסתגלות. המשפחה והחברים קיבלו את זה מהר ותמכו בי לאורך כל הדרך. רק אצלי תמיד הייתה בעיה לקבל את התסמונת ואת זה שאני שונה מאנשים אחרים, תמיד השתמשתי בזה כתירוץ לכל הבעיות והקשיים שלי ולא לקחתי אחריות.

​

רק לפני כ-15 שנים קיבלתי את הטורט כחלק ממני והגעתי למסקנה שאני צריך לחיות איתו כי הוא לא ילך לשום מקום. מה שגם הוא אפשר לי לגלות בי כוחות מנטליים ונפשיים  שעוזרים לי להתמודד עם כל האתגרים והקשיים שהטורט והחיים מציבים בפני. מאז שקיבלתי את זה היחסי שנאה ואהבה ביני לבין הטורט השתפרו. גם השנאה העצמית שיש לי כלפי עצמי מתחילה להיחלש ואני מתחיל יותר לאהוב את עצמי ומקבל את הטורט כחלק ממני.

​

החזון שלי הוא להעלות את המודעות לתסמונת טורט במדינה על מנת שלאנשים עם תסמונת טורט יהיה יותר קל להשתלב בחברה ושפחות יהיו קורבנות להקנטות והשפלות. חלק מהחזון שלי הוא גם להיות השראה ולהוכיח שעם תמיכה ואמונה אפשרי לחיות חיים עשירים ורגילים למרות הטורט. אני מקווה גם להיות השראה לאנשים שעם אמונה אפשר לעשות הכל למרות המגבלות.